החלטה בתיק בר"ע 45045-12-12

1.   לפני בקשת המבקשת לפטור אותה מתשלום אגרה לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן - תקנות האגרות), בגין בקשת רשות ערעור שהגישה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (תיק ס"ע 49171-03-12 השופט דניאל גולדברג), במעמד הצדדים, בה דחה בית הדין את בקשת המבקשת למחוק את כתב ההגנה שהגישה המשיבה באותו הליך, מן הטעם שהוא חתום ע"י עו"ד שאין לו ייפוי כוח מהנתבעת אלא מבתה של הנתבעת, ומן הטעם שתצהיר גילוי המסמכים שהועבר לב"כ המבקשת אינו חתום ע"י הנתבעת, אלא על ידי בתה, לנוכח טענת ב"כ הנתבעת כי הנתבעת, בת 87 חולה במחלת האלצהיימר ודימנטית.

כמו כן במסגרת ההחלטה השית בית הדין קמא על המבקשת הוצאות בסך של 500 ש"ח.

2.   לטענת המבקשת כעולה מתצהירה שצורף לבקשה, היא בת 65 עובדת לפרנסתה עקב מצבה הכלכלי הקשה במשק בית ומשתכרת כ-2,000 ש"ח בחודש, בעלה כבן 74 חולה לב ואינו עובד, הוצאות הבית של הזוג מגיעות כדי 6,000 ש"ח לחודש כולל כ-1,000 ש"ח עבור תרופות, אין באפשרותה לקחת הלוואה ממכרים או מהבנק.

בבקשה חוזרת המבקשת על הנימוקים הנ"ל ומוסיפה כי סיכויי התביעה גבוהים, מבלי לפרט מדוע, ועל כן עותרת היא למתן הפטור המבוקש.

      לבקשה צורפו, שני אישורים רפואיים, האחד- אישור רפואי המתייחס למבקשת, והשני- אישור רפואי המתייחס לבעלה של המבקשת.

דיון והכרעה

3.   תקנה 12 לתקנות האגרות, קובעת :

"(א)          בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב)             הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג)             ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

(ד)             קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)."

4.   הנה כי כן, לפי תקנת משנה 12 (ב), הזכאות לפטור מאגרה מותנית בשני תנאים מצטברים; מחד בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנות, ומאידך בכך שההליך, נשוא הבקשה לפטור, מגלה עילה.

5.   בענייננו, לא צורפו לתצהיר המבקשת מסמכים המהווים ראיה לכאורה לחוסר יכולתה של המבקשת לשלם את האגרה.

יותר מכך, מעבר לשני אישורים רפואיים, אף לא צורפו המסמכים כמתחייב מהוראות התקנה לביסוס מצב כלכלי קשה.

על כך אוסיף כי, בקביעה אם המצב הכלכלי מצדיק מתן פטור מאגרה יש לשקול גם את סכום האגרה בו מדובר.

במקרה שבנדון, סכום האגרה בגין בקשת רשות ערעור הוא סכום נמוך יחסית של   172 ש"ח, ועל כן ניתן היה לצפות כי המבקשת תגיש מסמכים משכנעים לביסוס מצבה הכלכלי הקשה, אך זאת לא נעשה.